דבר רב היישוב, הרב חיים אירם
'בשעה שאמר הקב"ה לאברהם לך לך אל הארץ אשר אראך... היה מהלך בארם נהרים וארם נחור ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהי לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עוסקים בניכוש בשעת ניכוש, בעידוד בשעת עידור, אמר הלואי יהי חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת' (בראשית רבה לט, ח)
ללמדנו כי לא המקום לבדו גורם, אלא יושבי המקום עושים את המקום. לא בתפארת הבתים, ולא בפֵרות האילן ובירק הדשא אנו משתבחים, אם כי ב"ה לא חסר לנו דבר מאלה ומאלה, כי אם בבני האדם, הטובים וישרים בלבותם, בהם אלעזר משתבח.
מקימי היישוב עזבו את שפע המערב ליישב את שממות הגוש לפני שלושים שנה והצמיחו עגבניות היי-טק, טיפלו בלולים ובכבשים ורקמו רקמה. אליהם הצטרפו צעירי בני הארץ, עולים חדשים מכל קצווי תבל, נוער בריא ברוחו ובנפשו. תינוקות של בית רבן הם כבר הדור השלישי ביישוב – כל אלה הם הפסיפס הנפלא של תושבי היישוב.
סודה של הקהילה הוא בהתנהלות על פי 'כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל'. יחידים המקדישים מיכולתם ומכישרונם לטובת הציבור, באכפתיות רבה ובגמילות חסדים עצומה. וכן סבלנות של הכלל כולו כלפי כל פרט, ברצון ובהשתדלות שלא יהיה בינינו צדיק נעזב. חברה השותפה בששונו של היחיד, ולא עלינו גם ביגונו. תלמוד תורה ברבים וביחיד בשפע רב. מכל הדברים החשובים הללו צומחת לתפארת קהילת אלעזר.
אלעזר, הקרוי על שם בן מתתיהו אחי יהודה המכבי, הוקם על חלקת ארץ ישראל רוויית ההיסטוריה. עליה צעדו אברהם ויצחק בדרכם לעקידה, יעקב בהליכתו לחרן ובחזרתו בדרך אפרתה, במיתת רחל (שעדיין מבכה...) ובהולדת בנימין. עליה לחמו שמשון ודוד, והיא ערש מלכותו. על אדמה זו נכתב שיר השירים. בר כוכבא נולד ולחם בה וצעדי בני חשמונאי עוד מהדהדים באוזני יושביה. מים עלו מבארותיה אל חצרות בית ה' עם עולי רגלים ועם שיירות העזרה לגוש עציון הנצור במהלך קרבות גבורת מלחמת הקוממיות.
אנו מקווים ומתפללים כי משפחת אלעזר תמשיך להיבנות ולהתפתח, להגדיל תורה וליישב שממות ארצנו, לבנות חברת מופת כראוי לקהילה יהודית בארץ ישראל, על מנת שלא יישמע עוד בכי רחל בבית לחם, כי ישובו בנים לגבולם.